ציורים: שמרית אלקנתי
שניים שונים חיים בסמיכות. התנשאות וקנאה מתערבבות זו בזו – גם בתהייה כל אחד לעצמו, וגם מול רעהו במפגיע. מסלול ההתנגשות ידוע אפוא ומחירו בצדו, אך הפרשה תסתיים בצחוק, השלמה וקירבה. הסיפור מבטא בקול רם את מחשבותינו הכמוסות על רעינו והבבואה המשתקפת ממנו מושכת, תחילה, להתבוננות, ולאחר מכן, לקבלת עצמי וקבלת רעי. חרוזיו המתגלגלים של הלל הולמים את פעלתנות הגיבורים ומספקים קצב חתלתולי לעלילה.
גדול וקטן 